<h1>סמ"ג עשין סימן קי"א</h1>
<h2>דף מד:</h2>
עוד שם (ע"ז ז' א') תנו רבנן הנשאל לחכם ואסר לא ישאל לחכם ויתיר. ובפרק אלו טריפות (חולין מ"ד ב') תניא חכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר. ובירושלמי דפרק רבי אליעזר דמילה (שבת דף פ"ו ב') גרסינן שאל לרבי סימון ושרא שאל לרבי אמי ואסר ואיקפד ר' סימון, ולא כן תני נשאל לחכם והתיר לא ישאל לחכם אחר שמא יאסור, אמר רבי יודן להפך היה שאל לרבי אמי ואסר לרבי סימון ושרא ואיקפד ר' אמי כהדא דתניא נשאל לחכם ואסר לא ישאל לחכם אחר שמא יתיר, ונראה דלא כן תני קושיא היא למה כעס רבי סימון והלא לא שנינו בשום מקום נשאל וכו' ומפני כך מתרץ שלהפך היה (ע"ז ז' א' תד"ה הנשאל). ופירש רבינו תם בספר הישר (עי' חידושים סי' קס"ג) דאין קפידא בנשאל רק כשיגלה לזה מה שזה אומר בו, והא דאמרינן בפרק אין מעמידין (ע"ז מ' א') (נפקי שיפורי דרבא ושרו ושיפורי דרב הונא ברבי חנינא ואסרי) [נפק שיפורי דרבא ואסר שיפורי דרב הונא בר חיננא ושרי] ואמרינן נמי בפרק אלו טריפות (חולין מ"ט א') במחט שנמצאת בסמפון הכבד רב הונא טריף ורב אדא מכשיר מיירי כגון שבאו יחד בבית המדרש ונחלקו שם ולא פשטו לא דברי זה ולא דברי זה (ע"פ תו' שם ע"ש). גרסינן בירושלמי דתרומות פ"ה (דף ל' ב') אמר רבי אלעזר כשם שאסור לטהר את הטמא כך אסור לטמא את הטהור.
